פסק-דין בתיק ת"א 29213-06-10

מבוא

1.         בפני תביעה שהגישה התובעת הגב' תמי עמיקם כנגד הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") וכנגד מר יורי זוזוק (להלן: "הנתבע"). התביעה הוגשה בגין נזקי גוף שלטענתה נגרמו לה בתאונת דרכים שארעה ביום 27.6.08, שעה שנפלה עת ירדה ממיניבוס בו נהג הנתבע ואשר בוטח על ידי הנתבעת.

2.         מטעם התובעת הוגש תצהירה.  כמו כן, הוגש מטעמה תצהיר משלים. לא הוגשו תצהירים מטעם הנתבעים.

3.         מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, פרופ' אברהם גנאל. פרופ' גנאל קבע כי לתובעת נגרמה נכות אורטופדית בשיעור של 9.75%.

4.         בדיון ההוכחות נחקרו התובעת וכן המומחה מטעם בית המשפט שזומן על ידי הנתבעת.

            הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

שאלת האחריות

5.         לטענת התובעת, ביום 27.6.08 בסיום יום העבודה נסעה לביתה בהסעה מאורגנת של המעביד. כאשר הגיעה ההסעה סמוך לביתה, ביקשה לרדת מהרכב ותוך כדי ירידה הרגל שלה נתקלה בדבר מה ועקב כך היא נפלה ונחבלה.

            התובעת מפרטת את גרסתה בתצהיר העדות הראשית שלה. לתמיכה בגרסתה הפנתה התובעת למזכר שנכתב על ידי חברת ההסעות (בלדר נסיעות) למעביד של התובעת, חברת שופרסל. המזכר צורף כנספח ג' לתצהיר עדות הראשית מטעמה.

            כמו כן, הפנתה לרישומים בחלק מהתיעוד הרפואי.

6.         בסעיף 3 לסיכומי הנתבעת נכתב כך:

"יחד עם זאת, לאחר בחינת מכלול ההיבטים לרבות חקירתה בבימ"ש ועובדות ומסמכים בתצהיר המשלים, וכן על יסוד ההלכה הפסוקה לפיה גם ספק פועל לטובת התובעת, מסכימה הנתבעת לראות באירוע נשוא כתב התביעה "תאונת דרכים" כהגדרתו בחוק.

התובעת (כך במקור - א.ר.ב.)  תמקד טענותיה בשאלת הנזק והקשר הסיבתי בין הנזקים והזכויות הנטענות לאירוע התאונה"

7.         לנוכח ההסכמה האמורה לראות באירוע משום תאונת דרכים, אין עוד צורך לדון בשאלת האחריות ויש לראות בתובעת כמי שנפגעה בתאונת דרכים ולבחון את שאלת גובה הנזק.

גובה הנזק

הנכות הרפואית

8.         התובעת הינה ילידת 1965.

            בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי פרופ' גנאל (להלן: "המומחה") נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 9.75% המורכבת מהנכויות הבאות:

            5% נכות לפי סע' 37 (5) א בגין הגבלה קלה בטווח תנועות עמוד שדרה צווארי.